לבחור בחיים מתוך שמחה

כוחה של קבוצה

למה דווקא קבוצה? שאלה מצוינת! בטח קרה לכם לא פעם, שהתלבטתם האם להצטרף לקבוצה (הרזיה, חוג, טיולים, ועוד) ומיד עלו בכם החששות הבאים: ואם האנשים שם לא נחמדים? מה יהיה אם לא יתייחסו אלי יפה? אולי לא ארגיש שם נוח? והמנחה בטוח מקצועית או נעימה? עוד פעם לספר על עצמי לאנשים זרים? מה יבקשו ממני לעשות שם?

אז קודם כל הרשו לי לאמר לכם שאתם נורמליים לחלוטין. אין אדם שמגיע לקבוצה חדשה ללא חששות ותהיות. גם בקבוצת המשפחה שלנו אנחנו חיים עם חששות (ואם ההורים שלו לא יאהבו אותי? אולי לא יתנו לי שם מקום?) החששות הללו חשובים ושומרים עלינו, הם מחדדים את חושינו ומאפשרים לנו הגנה, לעיתים, כשאנו מבססים אמון ובטחון בקבוצה אנו יכולים להיפרד מהם, להיפתח ולהפיק תועלת והנאה.

מה גורם לנו להצטרף לקבוצה? הצורך בשייכות, הרצון בהרחבת מערכות היחסים בחיינו, קבלת אהבה ותמיכה, רצון לבצע למידה על עצמנו ועל הקשרים שלנו בחיים, רצון בתהליך ושינוי אישי, שיפור תפיסות ומיומנויות, חיפוש אחר מקום שיספק לי ידע והבנה ועוד כהנא וכהנא סיבות, כולן טובות וחשובות. אבל למה דווקא קבוצה? האם טיפול אחד על אחד לא יכול לספק את המענה?

ארוין יאלום, סופר ופסיכיאטר יהודי אמריקאי, ידוע רבות בשל תרומתו לחקר והבנת הטיפול הקבוצתי ויתרונותיו גורס כי "הטיפול הקבוצתי מועיל לא פחות מטיפול פרטני, ובמקרים מסוימים אף יותר, במיוחד כשתמיכה חברתית ולמידה על יחסים בינאישיים הן יעדים חשובים…הקבוצה היא כמו מעבדה חברתית, בה המשתתף רוכש כישורים כיצד ליצור מערכות יחסים משמעותיות ומספקות בחייו."

מנחה הקבוצה מאפשר סביבת עבודה מקדמת ותומכת, משמש מראה למשתתפים, ומביא את הידע והניסיון שלו במידת הצורך בכדי לעזור לקבוצה להתקדם להשגת המטרה שלשמה היא הוקמה.

העבודה עצמה, למעשה מתבצעת על ידי המשתתפים בקבוצה, שבאמצעות מערכות היחסים הנרקמות ביניהם בכאן ובעכשיו, מקבלים הזדמנות להכיר את עצמם טוב יותר ולהיעזר אחד בשני לחולל שינוי בחייהם. "השלם גדול מסכום חלקיו" ואתם מוזמנים להצטרף לקבוצה ולגלות זאת בעצמכם.