Choosing life with joy

מערכת יחסים בתנועה

פורסם בתאריך:  11/25/2015 - 07:00

הלו, מישהו מקשיב לי? מישהו שומע אותי? 

לפעמים נדמה לי שזה מה שהגוף שלי עושה, מנסה להישמע, קורא לי, ולא תמיד בא לי להקשיב לו. 

פתאום כואבת לי שוב הכתף, הבטן לא רגועה, הגב חורק, כל מיני "דיבורים" שאני לא אוהבת לשמוע. 

וכשאני מחליטה לא להקשיב, אני פשוט מתעלמת, מספרת לעצמי סיפורים כמו "זה לא דחוף, זה תיכף יעבור, אין לי זמן עכשיו"...

הבעיה עם הגוף שלי, שהוא עקשן (נראה לי שהוא קיבל את זה ממני בגנים...) וכשאני לא מקשיבה הוא מתחיל לצעוק

ואז זה מסתבך, וכואב, והרבה יותר קשה להתעלם ממנו.

אז כשהוא צועק, אני נאלצת להקשיב, ומוצאת את החיבורים. פתאום נזכרת שמזמן לא הלכתי לעיסוי, או שלא אכלתי מאוזן (כמעט לא קורה לי...)

או שהתעצלתי לקום בבוקר להליכות כבר כמה ימים, או שפגישה מאד לא מוצלחת מטרידה את מנוחתי ולילותיי. 

טוב, מסתבר שיש משהו בדבריו של הגוף...כנראה שהוא בעצם מאותת לי לדאוג לעצמי

טוב, אולי לא תמיד האיתותים עוזרים אז הוא נאלץ להשתמש בכוח, ככה זה כשאני מגוייסת לטיפול באחרים ושוכחת שצריכה לטפל גם בעצמי.

עם השנים, משתדלת להיכנס לשגרה ומסגרת שתעזור לי להקשיב לגוף, לפני שהוא צועק, למשל:

נרשמת לחוג קבוע של ריקוד, מכניסה הליכה ומדיטציה לשגרת הבוקר. המשמעת שלי לא מושלמת, לעיתים אני שוברת את המסגרת, אבל כל עוד 

אני חוזרת אליה הכל מסתדר. ואני הרי יצאתי כבר מזמן ממשחק המושלמת, עכשיו אני יותר במשחק של השלמה. 

עם הזמן, מה שקרה לי בלי להתכוון, שככל שהשקעתי יותר בהקשבה לגוף שלי ובתחזוקה שלו, גיליתי שאני יותר מרוצה מהגוף שלי (לפולנים שבכם, מדובר בתופעה יוצאת דופן של אושר)

מה שגורם לשקט ונותן לי יותר כוחות לעזור ולתת לאחרים. מה שנתפס כמותרות בעבר, הפך לצורך קיומי והרגל שעושה לי טוב.

תוך כדי תנועה, אנחנו עובדים על הזוגיות שלנו, הגוף שלי ואני, וזה עושה לנו טוב.

אז איך זה אצלכם? איך הזוגיות שלכם עם הגוף? 

בימים אלו אני מבשלת סדנת סוף שבוע לנשים, עם הרבה תנועה וגוף, עדכונים בקרוב באתר

stay tuned